מעקב טרנס אטלנטי - טראגי // אייל סברו

סוף המעקב היה גם לסוף הרומן...
רוני היה איש תוכנה בחברת מחשבים גדולה, בשנות ה - 40 המוקדמות לחייו, גבר נאה, חסון ומצליח. בחברת המחשבים הגדולה בה עבד שימש כממונה על קשרי החוץ שלה, מתוקף תפקידו נעדר רבות מביתו. אורנה רעייתו, הסתגלה להיעדרויותיו אלו.
מצד שני נהנתה מרמת חיים גבוהה במיוחד, שכללה פיליפינית שהתגוררה עמה בחוילתה המפוארת, B.M.W. אדומה ונוצצת עם גג נפתח, וכרטיס אשראי שמזמין גיהוצים ללא מחשבה תחילה. אורנה, זו שלא חסר לה כלום, שמה ליבה כי כשחוזר רוני מנסיעותיו הרבות משהו מתרחש בו. 18 שנות נישואין נתנו לאורנה להכיר את בן זוגה כמו את כף ידה, וכשזה התחיל "לזייף" הרגישה בכך מיד.
בתחילה עשתה עצמה כמי שלא רואה שרוני קצת שונה, אחר כך השוני הפך להיות בולט. הוא היה עצבני, אגרסיבי וחיכה לצאת לחו"ל יותר מתמיד, אין ספק כי משהו קורה לו, פשפוש קצר בתיקו האישי העלה דף נייר מקומט של מסעדה צרפתית בפריז, התשלום היה עבור שני סועדים. זה לא היה חריג כי לעיתים סעד רוני עם אנשי עסקים כמוהו, בניסיון לסגור עסקה כזו או אחרת. מה שעורר באורנה חשד, הייתה השעה - 01:30 לפנות בוקר.
זו אינה שעה בה עושים עסקים עם הצרפתים, וזה מה שגרם לה לבוא אלי."אני רוצה לדעת עם מי רוני היה במסעדה", דרשה. "שיעלה כמה שיעלה"...יכולתי לומר לה שאין בעיה, לעלות על מטוס, להיות יומיים בנוף הפריסאי, לחזור למשרדי עם צ'ק שמן, אבל... בלי ממצאים!!! מי יזכור במסעדה עם מי ישב מישהו מסויים, שהרי כל היום יושבים שם.לכן בחרתי בדרך השנייה.
הסברתי לה כי חבל על הזמן שלי ועל כספה, והצעתי דרך אחרת, בואי נעקוב אחריו ביציאה הבאה לפריז, ואז נגלה...פה נכנס אלמנט שלא חשבתי עליו קודם כי לא ידעתי אודותיו.
מסתבר שרוני יכול לצאת לאמסטרדם לפגישה קצרה ומשם לפגישה נוספת בפריז, לעלות על רכב ונגמר הסיפור, ומכאן שלא נדע לעולם לאן פניו במדויק.החלטתי להכין קפה לאורנה ולקבל יותר פרטים, השעה הייתה מאוחרת. עברו שעתיים, ישבנו על שתי כוסות קפה ורוויתי מידע רלוונטי מאוד על רוני.בשורה התחתונה רוני עושה כסף לא קטן, בשורה הקטנה יותר, הסימנים כולם הראו שיש לו מישהי בניכר.
אבל מעקב יהיה קשה, חשבתי לעצמי, רוני משופשף בנסיעות, נייד מאוד וספונטני מאוד, ומעקבים בחו"ל בהחלט אינם מעקבים בת"א. לאחר שיחה ארוכה הגעתי למסקנה, כי מעקב בחו"ל לא יהיה אחר רוני, אני משוכנע שזה לא יצליח, וחבל על כספך הסברתי לה. מצד שני היה לי שביב של תקווה כשסיפרה לי פרט מעניין, בימים בהם שהה בחו"ל היה רוני צמוד למחשב הנייד שלו, קיבל מיילים מהארץ, שלח מיילים לארץ, הצעות מחיר, חוזים וכדומה.
כשהגיע לישראל ולביתו, תמיד קיפל את המחשב הנייד ועבד על המחשב המשוכלל שהיה בחדר העבודה שבמרתף הבית. אורנה סיפרה לי כי במהלך התקופה האחרונה היה צמוד יותר מידי למחשב בבית, משהו שלא אופייני לו. פה אורו עיני, שאלתי מתי רוני חוזר מחו"ל, ואורנה סיפרה לי כי הוא אמור לשוב לישראל בעוד כיומיים מביקור באיטליה.
הסברתי לה שיש לי משהו לעשות, שיתכן ואם יצליח, יוכל לתת לי פרטים לגבי קשר רומנטי, אם קיים, ואולי אז כשתקבל פרטים נוכל לפעול בנקודתיות בחו"ל. אורנה לא בדיוק הבינה על מה קשקשתי. בנוסף בקשתי להגיע לביתה למחרת היום ל - 20 דקות לערך ולראות את המחשב של רוני.סיכמנו על מחיר מסוים במידה כזו ואחרת ועל מחיר ליציאה לחו"ל. למחרת הייתי בביתה של הגברת הנחמדה.
בית יפה, רהיטים נאים ומחשב נחמד שניצב במרתף הבית.ניגשתי לעבודה. תוך 15 דקות סיימתי את עבודתי מול עינה המשתהות של אורנה. כשיגיע מחו"ל סיכמתי את הביקור, תני לו לעבוד על המחשב ללא הפרעה, אפילו צאי מהבית, שירגיש חופשי, אולי יצא משהו מעבודתנו, יומיים לאחר הנחיתה בבית, עדכניני ואגיע שוב. וכך היה.
עברו יומיים מאז נחת רוני, והגעתי לביתו. רוני היה בעבודתו יומיים לפני נסיעה נוספת לחו"ל. ניגשתי למחשב ועבדתי עליו, הפעם חמש דקות, משם נסעתי למשרדי. חיברתי את ה"עניין" למחשב שלי והקשתי את הסיסמא במקלדת. תוך דקה התחילה המדפסת לפלוט ערמות של דפים. לקחתי את הדפים והתחלתי לסרוק אותם בעיני. עם המרקר הצהוב התחלתי לסמן פסקאות שלמות.
היו אלו הפסקאות שקיוויתי למצוא, רוני ניהל שיחה באמצעות האינטרנט, צ'וטט, עם בחורה מפריז. מרוח הדברים הבנתי כי מדובר במזכירה באחת החברות שרוני נמצא עמן בקשרי עבודה. המילים או נכון יותר, האותיות, היו לוהטות. רוני שיבח את גופה ולהיטותה של הצרפתייה וגם את "לשונה"... היא שיבחה את המאצ'ו הישראלי שבו. באחד העמודים קראתי את שייחלתי לקרוא... בעוד יומיים פגישה... אאסוף אותך... כתבה לו הצרפתייה. התקשרתי לנייד של אורנה וזו תוך שעה הייתה במשרדי.
הראיתי לה את נפלאות הטכנולוגיה, והיא לא האמינה למה שקראה. הדברים היו כתובים שחור על גבי לבן. לשמחתי, אורנה לא הסתפקה במה שראתה ורצתה הוכחות מוחשיות, ולשם כך שיתפנו את סוכנת הנסיעות שלי, שירלי. עברו יומיים וישבתי במחלקת עסקים של המטוס לפריז, במחלקה הראשונה ישב רוני.
לא רציתי לשבת יחד אתו, לא רציתי שפרצופי ייחרט בזיכרונו.כשנחתנו בנמל התעופה "אורלי" חיכה לי האיש שעוזר לי תמיד בצרפת, ז'אן פול, איש השרות החשאי הצרפתי.לאחר חיבוקים ומזכרת קטנה מירושלים נכנסנו לרנו המסחרית של ז'אן פול והמתנו ליציאתו של רוני משדה התעופה. רוני יצא 20 דקות אחרי, והיא חיכתה לו בלובי היציאה.
איזה חיבוקים היו, איזה נשיקות! רוני והצרפתייה נראו כמי שלא התראו חודשים אחדים והופרדו מתחת לחופתם. הנשיקות היו ארוכות ורטובות ומצלמת הוידאו הסמויה שלי שהוצמדה לחלון הצד של הרנו המסחרית של ז'אן פול עבדה ללא הרף. השניים פסעו לעבר החנייה המקומית, שם נכנס רוני לרכבה של הצעירה והשניים פתחו בנסיעה. גם במהלך הנסיעה, בהמתנה ברמזורים אדומים, עמדתי במקביל אליהם עם ז'אן פול במטרה לתת למצלמה לצלם את האהבה שהרעיפה הצרפתייה על רוני.

עקבנו אחריהם עד לרובע מפואר בפריז, שם נכנסו השניים לבניין מגורים נחמד ואני בעזרתו האדיבה של ז'אן פול, תוך דקות ידעתי באיזו דלת ובאיזו קומה מדובר. בשעות הערב המוקדמות יצאו רוני והצרפתייה מפתח הבית. מיהרתי לצלם, הפעם צעדו השניים צעדה ארוכה שבסופה נכנסו למסעדה יוקרתית.
לקחתי ציוד עימי ונתתי לז'אן פול להוביל אותי למארחת שבפתח המסעדה.עברו שתיים שלוש דקות ואני קולט שיש בעיה. שאלתי את ז'אן פול במה דברים אמורים, והוא סיפר לי שהמקומות במסעדה זו, שמככבת במדריכי "מישלין", מצריכים הזמנה של שבוע מראש לפחות. לא הייתי מוכן לפספס את העובדה שהנעקב שלי יושב במסעדה אחת, מהיקרות בפריז, ושאחר כך יטען שאין לו כסף לפלאפל. ביקשתי מז'אן פול שיפעיל את קסמיו, כי הדבר חשוב לי מאוד. עברו 10 דקות בלבד והובלנו אחר כבוד לתוך המסעדה.
התמקמנו בשולחן קרוב מאוד לרוני ואני שידעתי את רגישות העניין, החלטתי שלא אדבר מילה באנגלית או עברית, על-מנת שלא ישמע חלילה רוני, יזהה את המבטא שלי וזה יעורר בו חשד.עברנו ז'אן פול ואני לשיחה באיטלקית שוטפת. המצלמה הסמויה עבדה.
מי מכם שבקי בנוהלי המטבח הצרפתי לא יתפלא כשאומר שישבנו במסעדה למעלה מ - 3 שעות. מי שלא מכיר את המטבח, ישתומם, אבל כך זה עובד אצלם. למעלה משלוש שעות ישבנו במסעדה וסעדנו את ליבנו תוך שהמצלמה מצלמת. כשרוני והבחורה יצאו משם, יצאנו גם אנחנו. לכם אספר שיצאתי רעב, אבל מה זה משנה, העיקר שהחשבון ששילמתי היה שווה לחצי חודש שלי במסעדות בארץ.
מה שלא פחות חשוב היה שרוני שילם את החשבון שלו במזומן, וזה הונצח במצלמה. רוני והבחורה חזרו לבית המגורים ואני וז'אן פול אחריהם. בחצות לערך נפרדתי מז'אן פול, תוך שאנו קובעים להיפגש למחרת בבוקר. למחרת בשעת בוקר מוקדמת המתין לי ז'אן פול בלובי המלון שלי.
תוך חצי שעה לערך ישבנו תחת בית המגורים של אמש. בשעה 09:00 לערך יצא רוני עם הבחורה. האמת, היא הייתה "פגזית", גוף חטוב, חזה שופע ושיער אדמוני ארוך וחלק, התחלנו בנסיעה אחריהם. השניים פתחו בנסיעה שעשתה רושם שהולכת להיות ארוכה, על הכביש המהיר מפריז לרואה, כביש מהיר מספר 20 עד לעיר הגדולה רואה, מרחק של שעתיים נסיעה לערך. כעבור שעה ו - 10 דקות של נסיעה נכנס רוני שנהג ברכב מסוג סיטרואן שאני מניח שהיה שייך לבחורה למחלף קטן על אם הדרך, תחנת דלק, מסעדה וחנויות ממתקים.
השניים יצאו מהרכב, נכנסו למסעדה והזמינו בגט. דרך חלונות המסעדה צילמתי את הצעירה לא מפסיקה להימרח על רוני. לא היה קשה לראות שיש אהבה גדולה ביניהם, הצעירה אהבה את רוני וראו זאת, ורוני... אינני יודע, אבל שיתף פעולה, אני בטוח.כעבור חצי שעה הפסקה לערך נכנסו השניים לרכב והתחילו בנסיעה.
אני וז'אן פול אחריהם כשהמצלמה פתוחה...רוני יצא מהמחלף באיטיות ואז זה קרה... בום גדול ורעש מחריד של חריקות בלמים ארוכות. את שקרה בדקות שאחרי הבום קשה לי לתאר. כעבור חמש דקות לערך שכבו רוני והבחורה בצד הסיטרואן של הבחורה, שהייתה הפוכה ומעוכה בצד הכביש. משאית עמדה לרוחב הכביש ושתי מכוניות נוספות מעוכות לגמרי עמדו במרכז הכביש.
היה דם בכל מקום. ז'אן פול ואני רצנו מרכבנו והתחלנו להגיש עזרה. אני רצתי לרוני, ז'אן פול לבחורה. נעלתי את הפה במנעול דמיוני והגשתי עזרה לרוני שלא הבין למה האיש לא מוציא מילה מהפה, אבל עוזר לו בעיניים דואגות. בקצה העין ראיתי את ז'אן פול מבצע החייאה בצעירה, לוחץ ונושף, לוחץ ונושף, החוורתי כסיד.
הבנתי את משמעות העניין. את רוני לא הצלחתי להחזיק כשראה זאת הוא דידה לעבר הצעירה כשהוא מלא דם ופצוע, צרח, בכה ותפס בפניה היפות של הצעירה...עברו 10 דקות ואמבולנסים צרפתיים הגיעו למקום ואספו את כולם, גם את רוני. המשטרה הצרפתית התחילה לצלם את המקום והייתה מהומה גדולה. ז'אן פול ואני בררנו לאיזה בית חולים יפונו הנפגעים ונסענו לכיוון, האמבולנס היה רחוק לפנינו עם צופרים ואורות.
כעבור שלושת רבעי השעה הגעתי לבית החולים. המתנתי בחנייה הגדולה כשז'אן פול חזר וסיפר לי שרוני נמצא במחלקה האורטופדית, שבר יד אחת ושלוש צלעות. הצעירה שהייתה עמו, נפטרה...וואו!! סיננתי, בוא ראה, ז'אן פול אמרתי ולחצתי על כפתור ה - play במצלמת הוידיאו שלי. הראיתי לחברי את שראיתי דקות קודם בעת ההמתנה בחנייה של בית החולים.
במצלמה נראו רוני והצעירה נכנסים לרכב בתחנת הדלק. רוני התחיל בנסיעה איטית, הצעירה סובבה את ראשו אליה ונשקה לו נשיקת אהבים ארוכה. רוני לא הביט להמשך הכביש ולא ראה את המכונית שהתכוונה להיכנס לנתיב שלו. הייתה התנגשות ועוד התנגשות וכמעט התנגשות עם המשאית. רוני והצעירה נזרקו מבעד לחלון הקדמי של הרכב. המצלמה תעדה הכל אחד לאחד.
ז'אן פול עטף את פניו בשתי ידיו, לא האמין למראה עיניו.עברו שלושה ימים נוספים בהם התארגנתי ליציאה חזרה לארץ. דיווחתי לאורנה בצורה עקבית את אשר קרה, רק למחרת התאונה צלצל אליה רוני וסיפר לה את אשר קרה. כמובן שלא סיפר כי ישבה לידו מישהי בעת התאונה והיא נהרגה. לא סיפר כי זה קרה בגלל הנשיקה. חזרתי לישראל ונפגשתי עם אורנה כעבור שלושה ימים נוספים, בכל פעם שצפיתי בקלטת הוידיאו עברה צמרמורת בגופי.
אורנה מחתה דמעה ולא האמינה למראה עיניה. התיעוד היה באמת קשה.אחרית דבר - רוני ואורנה לא התגרשו. רוני אושפז מספר ימים וחזר לישראל. אורנה לא סיפרה לו על המעקב. זה נשאר בגדר סוד שככל הנראה תיקח עמה, ורוני לא יודע עד היום כי הכל מתועד, הכל מתועד...
את הספר "משולחנו של חוקר פרטי" הכולל למעלה מ- 50 סיפורים ניתן לרכוש בטלפון 9566060-03. הכותב הינו חוקר פרטי ובעליו של משרד "רז חקירות" בראשל"צ. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים, השמות, הזהויות ופרטים מזהים אחרים שונו ע"מ לא לחשוף את לקוחותיי היקרים. לתגובות: eyal@raz-pi.co.il
|