מסרבים לתת לך גט? אולי מגיעים לך פיצויים..!

מאת: עו"ד עמית ורד, גב' עדי פדרמן (סטודנטית למשפטים); ממשרד ע. ורד שות'.
תופעת סרבנות מתן גט הינה תופעה שכיחה בחברה הישראלית, שאינה זוכה להתייחסות רבה, כפי שאמורה לקבל. פס"ד תקדימי של ביהמ"ש לענייני משפחה מספק פתרון חלקי - בדמות של פיצויים לצד מסורב הגט.
לאחרונה, פסק ביהמ"ש לענייני משפחה פסיקה תקדימית בנושא זה וחייב סרבן גט במתן פיצוי לאישתו עבור סרבנותו לשחרר את ברית נישואיהם. כל זאת, על אף סמכותו הייחודית של בית הדין הרבני בנושא גירושין (ונישואין), בטענה כי אין מטרתו של בימ"ש זה ליתר את תפקידו של בית הדין הרבני, ולחילופין לחייב את סרבן הגט במתן גט, אלא אך ורק לקבוע פיצוי עבור הנזק שנגרם לעגונה עקב סרבנותו של בעלה.
האישה, בעלת אורח חיים חרדי, סבלה מביזוי והשפלה הן כלפיה והן כלפי ילדיה, ע"י בעלה. כתוצאה מכך, הגישה בקשה לגט בשנת 1992. עפ"י בקשת הבעל, פנו בני הזוג למספר רב של רבנים במטרה לנסות וליישב את הסכסוך, אשר קבעו ללא יוצא דופן כי הפיתרון היחיד בנמצא במקרה זה הינו גירושין . משסרב הבעל למתן הגט, נגד דעתו החולקת של בית הדין הרבני, לאחר שתים-עשרה שנים של עגינות, הגישה האישה תביעה כנגד בעלה בגין נזקים שנגרמו לה עקב סרבנותו, כגון: עוגמת נפש, בושה, סבל, בדידות וצער בשנות ההמתנה לגט בשל מעמדה הבלתי ברור בקהילה החרדית של "לא נשואה ולא גרושה", פגיעה במוניטין ובשמה הטוב של האישה המוכפש והסטטוס החברתי שלה ושל ילדיה, אשר נפגע, פגיעה באוטונומיה עקב אי-הבהירות לגבי הצופן בעתידה, אובדן הנאות החיים ובכללותם הנאה מינית, ואובדן הסיכוי להינשא ולהביא ילדים נוספים לעולם.
הבעל, כתגובה, השיב כי במקרה בו נעשה עיגון אישה לחינם, כאשר כל מטרת העיגון היא לצער את האישה, יש מקום לפצותה על כך. לא כך במקרה זה , שכן הבעל מאמין באמת ובתמים כי יבוא היום בו תחדל האישה מרצונה להתגרש ממנו, ונכון הוא לחזור לחיי משפחה תקינים. יתר על כן הפגיעות שאישתו טוענת כלפיו חסרות בסיס שכן משבחרה להינשא לו מימשה את זכותה להינשא, לו חפצה בילדים נוספים לא היה מונע זאת ממנה, ולגבי רגשות הסבל, בושה השפלה ופגיעה במוניטין אין הוא הגורם להרגשתה האינדיוידואלית ככל שהיא חשה כך. מה גם שהנפגע במקרה זה הוא עצמו שכן אישתו מורדת בו (מסרבת לקיום יחסי אישות עימו) שכן היא שהחליטה להתנתק ועל כן האחראית לכל המחדלים הללו.
ביהמ"ש פסק כי לאישה אכן נגרמו הנזקים הלא ממוניים שבגללם פנתה לביהמ"ש שיצרו כליאה חברתית מובהקת , עם זאת הפגיעה בזכותה להוליד ילדים הינה שולית שכן זכתה להעמיד שישה צאצאים, ואין מדובר במסורבת גט ללא פרי בטן. מדובר במקרה בו הפגיעה מאוד חמורה , אף בעיני ההלכה, עד שיש לראותה כשפיכות דמים. לכן נתקבלה טענת האישה ונפסק לטובתה הן פיצויים בגין הנזקים הנ"ל מהיום בו חייב בית הרבני הגדול ליתן לה גט והן פיצויים מוגברים עבור פגיעה כה קשה, בסך של 425,000 ש"ח.
עד כאן הפעם.
*כתבה זו אינה מהווה ייעוץ משפטי, אלא מידע כללי בלבד. לאתר ו/או לכותב ו/או למי מטעמם לא תהא אחריות ו/או חבות כל שהן לגבי תוכנה. בכל מקרה, יש לקבל ייעוץ ספציפי מעורך-דין הבקיא בתחום.
|