לוין קיפניס -סופר ומשורר ילדים
לוין קיפניס (1894 - 1990),סופר ומשורר ילדים.נולד בעיירה אושומיר פלך ווהלין שבאוקראינה.
במהלך שנות חייו יצאו לאור כ-800 סיפורים, 600 שירים וכמאה ספרים. בין הפרסים שזכה בהם: פרס יציב (1962), פרס למדן (1974) ופרס ישראל (1978). יצירותיו ראו אור גם באנגלית, צרפתית, גרמנית, רוסית, ערבית ויידיש.
הקשר של לוין קיפניס עם ראשון לציון:
בשנת 1923 הגיע לוין קיפניס, מורה ומשורר צעיר ששבה את ליבן של עלמות נאות, לביקור אצל ידידיו במושבה הראשונית. בביקור זה הכיר את מרים, עלמה נאה, בתם של דב ורבקה לובמן ונשבה מיד בקסמה. באותה שנה גם ביקש את ידה ונשא אותה לאישה בחצר בית לובמן. בשנת 1925,לאחר תקופה בה התגוררו בת"א, שם שימש לוין קיפניס כמורה לעברית, נולד בבית הסבא ברחוב מהוליבר, בנם בכורם והשם שניתן לו הוא ש?י (שי ראשון בא"י).
תארו לעצמכם, שי נולד בחודש השביעי במשקל קילו ארבע מאות- פג, חגג לא מכבר את יום הולדתו השמונים. לאחר ארבע שנים נולדה בתם ניצה, לאחר הלידה הצליחה מרים לשכנע את בעלה לעבור לגור בראשון לציון.
בשנת 1935 השלים לוין קיפניס את בניית הבית (רחוב סמילנסקי פינת חנקין, שכונת אביבה), היה זה בית בן שתי קומות שנבנה על מגרש שנרכש בפינה הדרום מערבית של המושבה. לכאורה בני הזוג וילדיהם אמורים היו לחנוך את ביתם החדש ולחיות בראשון לציון באושר... באותה עת נכתב שירו "מי יבנה יבנה בית... אנחנו החלוצים..."
אולם בקיץ של אותה שנה, כרעם ביום בהיר, חלתה מרים ונפטרה מדלקת ריאות. במשך שנה אחת התגורר לוין קיפניס בבית הגדול, ששימש באותה תקופה גם כעמדה של ההגנה (במרתף היה סליק). לוין קיפניס שהתקשה מאוד לנסוע בתקופת המאורעות מדי יום לת"א, כדי לקיים את משפחתו, החליט לשלוח את ילדיו לפנימיית בן שמן, ולשוב להתגורר בת"א.
הודות לילדיו, במיוחד לכלתו ציונה קיפניס, מנהלת מרכז קיפניס לספרות ילדים בסמינר לוינסקי בת"א, זכרו וכתביו של לוין קיפניס ישארו אתנו לנצח.
בשכונת אביבה בפינת רחובות סמילנסי חנקין, מתנוסס על בית משותף שנבנה במקום שלט המזכיר שבמקום ניצב פעם בית לוין קיפניס אשר שימש כאחת מעמדות ההגנה במושבה הראשונית.
על לוין קיפניס:
מגיל צעיר ניסה לוין קיפניס את כוחו באמנות, בציור ופיסול בעץ של בעלי חיים. את צעדיו הראשונים בתחום הכתיבה עשה בעיתון "פרחי נוי" אותו הוציא לאור בגיל הבר מצווה. הפרסום הראשון בעיתון רשמי היה שירו "הילד החולה" בעיתון הילדים "הפרחים" ב-1910.
קיפניס הקים בעיירת הולדתו "חדר מתוקן", הקים ספרייה עברית וביים מחזות ילדים שכתב. בשנת 1913 עלה לישראל והשתלם בלימודי אמנות בבצלאל. מצוקת התכנים לילדי הגן הביאה אותו לכתוב שירים המותאמים לצרכי החינוך לטף בא"י. שירו הראשון בסדרה זו היה "חנוכיה, חנוכיה".
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה היה שותף להקמת הוצאת "ספרייה קטנה לילדים" ביפו, בה גם ראו אור סיפוריו הראשונים לילדי הגן, וזאת במקביל לעבודות כפייה בחקלאות בהן הועסק על-ידי הצבא התורכי.
בתום המלחמה עסק בהוראת ילדי התימנים בחדרה ולאחר שנה שב לירושלים לפי הזמנת "בצלאל" על מנת לכתוב ולערוך תכנים לילדי הגן. במסגרת זו הוציא קבצי סיפורים ושירים לגננות וערך את "גננו", כתב העת הראשון בא"י לגננת העברייה.
בשנת 1921 קיבל על עצמו ניהול בית יתומים בצפת ובשנת 1922 נסע להשתלם באמנות בברלין, שם פרסם שלושה ספרים בגרמנית. בשנת 1923 שב ארצה והחל ללמד ב"בית המדרש למורים ולגננות "לוינסקי". בשנת 1928 הקים תיאטרון לילדים אותו ניהל 25 שנה וכתב לו הצגות רבות, תוך שאינו מזניח את תחומי היצירה האחרים הרבים שלו, הוציא לאור שבועונים, שנתונים ומערכי לימוד רבים. בשנת 1956 פרש מהוראה והתמסר לכתיבה ופרסום.
כתיבתו של קיפניס אופיינה בסגנון קליל ושמח, נטול פאתוס ובה בעת בעל עושר ואסטתיקה. קיפניס גם תרגם מספרות העמים, לופטינג, קלודי, קולומבוני, קמינסקי, ממשלי איזופוס ולה פונטיין, ממעשיות פרו, האחים גרים הנס כריסטיאן אנדרסן.
לוין קיפניס נפטר בשנת 1990 בגיל 96 בתל אביב.
ברשימת ספריו הרבים:
אגוז של זהב
מועדי ישראל
חויות מן הבית
המצויינים של לוין קיפניס
שלושת הפרפרים
העורב והשועל תרגום 8 ממשלי לפונטיין
הגדה של עצמאות
על שתים ועל ארבע
בצל התומר
פעמון הכסף
מעשה בילדות שבע
מעיין הקסם
הגדה של עצמאות
מילים שלוין קיפניס חידש בשפה העברית
דחליל - שלוב בין "דחילו " (פחד) חלול (ראש חלול)
שקדיה - פרי עץ השקד להבדיל מ"שקד" שם העץ
| 
