גם עשיר וגם גנב // אייל סברו
מי חומד את הפיתות של מוכרת הפלאפל הזקנה?
רחל הייתה אישה בשנות השישים המאוחרות לחייה, תימניה נמוכת קומה, את בעלה שכלה לפני 10 שנים לערך כשזה קיבל אירוע מוחי ממנו לא השתחרר 6 חודשים, שלאחריהם נפטר. את ילדיה גידלה בדוחק רב, מקיוסק הפלאפל הצנוע שהיה לה בשכונת מגוריה.
שמו של הפלאפל של רחל הלך לפניו. עם השנים התמעטו שעות הפתיחה של הקיוסק, לרחל הייתה העבודה קשה מאוד ולא הייתה מסוגלת לעמוד בעומס העבודה לבדה. לכן כשפתחה את הקיוסק הקטן התור היה ארוך,ארוך מאוד. אף אחד מילדיה של רחל לא לקח על עצמו את ניהול הקיוסק למרות שזה היה רווחי מאוד. היות וזכרו את ההורים עובדים קשה מאוד בהפעלתו בחרו
כולם בעיסוקים אחרים. האחד הפך לעורך דין, השני לבנקאי, השלישית מורה מחנכת ו - 2 התאומים חיילים בשירות קבע היו.
את רחל הכרתי באחת ההרצאות במתנ"ס של השכונה בה התגוררה ומייד לאחר ההרצאה פנתה אליי בבעייתה. מסתבר שאת הפיתות שקיבלה רחל פעם ביום בשעות הבוקר המוקדמות היה מישהו חומד לעצמו. שקית גדולה ובה פיתות הייתה תלויה אצל רחל, אלא, שאצל רחל שעות הפתיחה של הקיוסק היו מאוחרות ומדי פעם כשהייתה מגיעה אל הקיוסק הייתה השקית חסרה. בלית ברירה הייתה מזמינה בשנית, שהרי אי אפשר לאכול פלאפל בלי פיתות.
הסברתי לרחל כי ישנן שתי אופציות לבדיקת העניין, האחת מצלמה סמויה ל - 7 ימים והאחרת, מעקב. למרות שהשיקול הכלכלי משך לכיוון המצלמה הסמויה ל - 7 ימים רחל הייתה נחושה מאוד לתפוס את הגנב ובחרה באופציה האחרת, מעקב.הסברתי לה כי תצטרך לקלוע ליום מסוים והיא טענה כי בדרך כלל בימי שישי נעלמת השקית, שכן אז כמות הפיתות גדולה ומכופלת. חשדה של רחל נפל על המסעדה שמעבר לכביש, מכרו שם פלאפל וגם שווארמה. רחל סיפרה לי כי בכל פעם שפגשה את בעל המסעדה ניסה זה לשדל אותה שתמכור לו את הקיוסק, "מה אישה בגילך צריכה לעבוד, אני אתן לך כל חודש משכורת, שבי עם הנכדים". אבל רחל ראתה בקיוסק את האור בחייה, את זיכרונותיה עם יחיא בעלה, את ארץ ישראל שלפני 20 שנה ולכן לא שעתה לתחנוניו.
בלילה שבין חמישי לשישי הצטרפתי עם 2 עוקבים לרכב התצפית. נס קפה חם ועוגיות שיצאו מהתנור של אישתי שתחייה, עשו לי ולשני הצעירים שברכב את שעות התצפית לקלות יותר ומחממות. בשעה 05:00 לפנות בוקר ראיתי את רכב הפיתות חולף את הקיוסק ועוצר ליד,
מעבר לכביש. המצלמות פעלו אבל להפתעתי הניח האיש המחלק שקית מלאה בפיתות במסעדת השווארמה. חשבתי שאולי טעיתי במחלק, שכן רחל טענה כי אותה המאפייה מספקת פיתות לה ולמסעדה שמעבר לכביש.
אבל עד שעה 10:00 בבוקר כשרחל הגיעה לא הגיעו הפיתות. יצאתי מרכב התצפית והצטרפתי לרחל. בוקר טוב אמרתי והיא חייכה, "נו, תפסת אותם?", לא אמרתי ופניה הרצינו ונפלו, "למה???" שאלה, עניתי כי לא הגיעו הפיתות, רחל חייגה מייד למאפיית הפיתות ושאלה בקשר לפיתות, האיש מעבר לקו השיב לרחל, "השארתי לך את הפיתות ליד הדלת כמו תמיד", שאלתי את רחל אם בעל המאפייה הוא המחלק והיא ענתה שכן ואז ידעתי את הפתרון לתעלומה. האיש לא נותן לרחל פיתות ומחייב אותה בכל פעם, מה שקוראים בשפתנו "גם עשיר וגם גנב".
הסברתי לרחל מה קרה והיא מיאנה להאמין ותאמינו לי שלשכנע אישה בת 70 כי זה שהיא בוטחת בו כל כך הרבה שנים גונב אותה, היה לי קשה. ידעתי כי אמצעי השכנוע הכי טוב הוא שרחל תראה זאת במו עיניה והחלטנו כי ביום שישי הבא תעביר איתי ועם עוקביי, רחל את הלילה. "אין בעיה" אמרה רחל "גם ככה אני לא ישנה הרבה שעות מאז שיחיא נפטר".בשבוע שלאחר מכן ישבה רחל עימי ברכב התצפית, את הקפה הביאה הפעם היא וזה היה עם חוואיג' וחזק. השהייה עם רחל לא היתה משעממת, זו העבירה לנו את הלילה בבדיחות ישנות סיפורים על תימן של פעם כפי שזכרה ועל נפלאות בעלה טרם נפטר.
כשהגיע רכב הפיתות זיהתה רחל את האיש הנוהג כבעל המאפייה ונדהמה לראות כי זה גם הפעם לא זרק שקית פיתות לקיוסק שלה. בקוצר רוח חיכתה עד לשעה 10:00 לערך בה ידע האיש מהמאפייה כי רחל פותחת את הקיוסק וחייגה אליו במהירות. מה רבה היתה תדהמתה כשגילתה כי זה טוען שהוא עצמו הניח את הפיתות על דלת הקיוסק.
הפצרתי ברחל לסיים את השיחה עמו. בצר לה (עיניה דמעו) על בגידתו של בעל המאפייה הצלחתי לשכנעה לקפוץ עמי לעורך דין ידוע, חבר טוב שלי. זה קיבל אותנו, כעבור שעה הודפס מכתב תביעה רב ספרות שהופנה לבעל המאפייה. נפרדתי מרחל בשעת הצהריים של יום ו' והיא שבה לעבודתה. כעבור חודש סיפר לי חברי עורך הדין כי העניין נסתיים בפרשה. בעל המאפייה הודה בפני רחל על הרמאות וחתם כי יספק לרחל 6 חודשים מלאים פיתות ללא תשלום, באם יפספס יום אחד, ישלם לה סך גבוה של פיצויים. רחל כפי שהבנתי הייתה
מרוצה מההסכם והכל שב על מקומו בשלום.
את הספר "משולחנו של חוקר פרטי" הכולל למעלה מ- 50 סיפורים ניתן לרכוש בטלפון 9566060-03. הכותב הינו חוקר פרטי ובעליו של משרד "רז חקירות" בראשל"צ. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים, השמות, הזהויות ופרטים מזהים אחרים שונו ע"מ לא לחשוף את לקוחותיי היקרים.
לתגובות: eyal@raz-pi.co.il
|
